<h1>צרור הכסף הקצר, דרך א' שער ח'</h1>
<h2>דף כז.</h2>
מי שנשבע לתת לחבירו לזמן ידוע מעות או כל דבר, והוא מזומן לפרוע, והנושה אינו מצוי בעיר, אין לו עליו לתת לאשתו או לבניו, ואם נתנם אחריותם עליו. וכל זמן שאינו מצוי למי יפרע פטור, דלא נשבע רק לדעת שימצא. וכן [כתב] הרמב"ן בשבועות. ואצ"ל לקנין או קנס או תנאי שעשה "אם לא אתן עד זמן פלוני שדי נתונה לך מעכשיו" דאם לא מצא למי יתן שהוא פטור, ואנוס רחמנא פטריה, בין לנדרים בין לשבועות. פרק שלישי דנדרים [כ"ז ע"א].
